עפ”י האמונה היהודית ביום ראש השנה נגזר על כל אחד איך תהיה השנה החדשה עבורו, עפ”י חז”ל זה נקבע על כל מדינה ומדינה, כל עיר ועיר, משפחה ומשפחה ובסוף לכל בן אדם בנפרד.

ובכן ידידי אם נבחר לפעול כך ונוסיף תפילה לבורא עולם, זאת לא תהיה שאלה איך ייראה סוף השנה הבאה שלנו, זה יהיה ברור מאד, יהיה דבש.

שנזכה כולנו לשנה טובה ומתוקה, לשגשוג ושפע ברכה והצלחה. אמן

בסדנאות שלי יש תהליך שבתחילתו אני מכריז על עצמי כאדם מושלם, “אני מושלם” אני אומר בקול רם וברור, וכיוון שזה קורה לאחר שעבר זמן משמעותי של עבודה משותפת, אנשים בחדר לא מסתכלים עלי במבט מוזר ומאיימים לזרוק עלי עגבניות או חפצים חדים אחרים, אלא מנסים להבין את משמעות הדברים ומאפשרים למילים שלי להדהד פנימה.

עכשיו אנסה להעביר אליכם את המסר הזה דרך המילים הכתובות בבלוג.

הרעיון שאדם יכריז על עצמו כמושלם מתנגש חזיתית עם התכנות הפנימי שהחברה טבעה בנו, בדרך כלל האדם נוהג לומר שאף אחד לא מושלם ובכך מנסה במקרים רבים לתרץ מדוע הוא פישל עכשיו.

נניח שטעיתי ופגעתי באשתי, והטעות שלי מתבררת, עכשיו עומדת בפני הברירה או להתעלם או להודות, בזמנו הייתי יכול להצטרף למקהלה של הגברים שאמורים לאישה שלהם “תראי נשמה את יודעת אני לא יכול להיות מושלם, אני בסה”כ בן אדם” נשמע לכם מוכר הנאום הזה ? אני בא היום להכריז כי האמירה הזאת בטעות יסודה, אין דבר כזה אני לא מושלם, אם המטרה הייתה להודות ולקבל אחריות, הרי שהאמירה הזאת היא בדיוק ההיפך הגמור מקבלת אחריות, היא התנערות מאחריות כביכול בגלל חולשתו של המין האנושי (הגברי), ולא מובילה לשום פיתרון. בעצם יש פה אולי אפילו האשמה כלפי הבורא שיצר אותי כזה דפוק. מה שבטוח שהאמירה הזו והגישה הזו הושרשה כל-כך בחברה עד שכל הרעיון שאדם יחשיב את עצמו למושלם נתפס כהזוי ומתנשא. יחד עם זאת הגישה של החוסר מושלמות מעבר להסרת האחריות בזמן שמפשלים ועושים טעויות גורמת לנזקים אחרים, אנשים מסתובבים עם תחושת חוסר, לא מאושרים, לא שלמים, מפחדים, לא באים לידי ביטוי.לא חווים מספיק, לא אוהבים מספיק, לא נהנים.

ואני טוען שהפוך הוא הנכון, אנחנו מושלמים !

בורא עולם אינו יוצר דברים לא מושלמים. ואנחנו מושלמים מעצם היותנו, ולכן צריכים להרגיש שלמים ואותנטיים שמחים ומאושרים ממה שיש.

כדי שנבין את זה ראשית נסכים כי המושג מושלם הוא מושג יחסי, כדי לומר על משהו שהוא אינו מושלם צריך שיהיה אחד זהה לו ושלם יותר. כעת כשיש שני דברים שבמקור היו זהים ורק שאחד נשבר או נפגם ניתן יהיה לומר עליו שהוא אינו מושלם ביחס לשני, או אפילו ביחס למה שהוא היה קודם.

עכשיו בואו ננסה לראות האם כלל זה יכול לחול על בן האדם, האם אתם מכירים שני בני אדם זהים בכול ? אין כאלו, אפילו תאומים זהים אינם באמת זהים בכול, הם זהים במראה אבל לא במהות שלהם כבני אדם. כל אחד הוא יצור מיוחד ועומד בפני עצמו, אב טיפוס יחד ומיוחד בעולם של עצמו. ולכן אינו יכול להתייחס לשום דבר אחר. אם ככה כל הרצון של הורי שאהיה כמו… אחי או בני דודי או חברים המעולים בעיניהם הוא רצון לא רלוונטי כלל. (זה מעניין איך יש הרבה הורים יושבים מסכנים מול הילד שלהם וחושבים איך יכול להיות שכל ההורים האחרים קיבלו את הילדים הטובים בעלי המוטיבציה והכישרון והם נתקעו דווקא עם זה), הרצון הזה של הורי הוטבע גם בי וכל מה שעשיתי בתחילת חיי כבוגר היה להשוות את עצמי לכל מיני אנשים אחרים מוצלחים יותר ממני בעיני ותחושת החוסר הפנימי רק גברה. מילא אם זה היה מדרבן אותי לעשות משהו, בדרך כלל זה היה שואב אותי לתסכול ואח”כ להשלמה, טוב בטח שאני לא יכול לעשות… להשיג… להיות… הרי אני לא כמוהו. אין לי כשרון כמוהו, קשרים כמוהו, שערות בלונדיניות ועיניים כחולות וכו… נכון אני לא מושלם. תירוץ טוב לחוסר השגיות לא כך?

יום אחד הבנתי שבעצם אי אפשר להשוות בכלל, אני הוא מי שאני ואני שלם ומושלם מעצם היותי, עכשיו נכון שאני יכול לטעות נכון שעדיין לא השגתי כל מה שרציתי אבל קודם כל ברגע הזה, בזמן היחיד הרלוונטי שהוא הווה, כאן ועכשיו אני מושלם. עכשיו כאדם שלם ומושלם אני מתחיל לטפס מעלה, כעת אני לא משתמש בתירוץ של חוסר המושלמות להצדיק את עצמי, אני משתמש בכח של המושלמות של השלמות להתקדם הלאה, ההבנה הזו חיברה אותי לכח מאיר פנימי שיצר בי שקט פנימי, רוגע, שמחה, אהבה עצמית, קבלה עצמית ויכולת ליהנות מהרגע בלי לחשוב מה חסר.ואז הופיע האושר בחיי, פתאום לא הייתי צריך לרדוף אחריו ולחפש אותו, הוא החל לנבוע מתוכי. מסתבר שהאור הפנימי הזה תמיד קיים בכל אחד, לא כולם רואים אותו כי הם עסוקים מידי בלבחון את החוסר. האושר הפנימי נמצא בכולם אבל אנשים עסוקים בלחפש אותו במקומות אחרים. הפחד שמשהו חסר בהם הוא מה שמוביל אותם לחפש במקום אחר את האושר. הם מתעלמים ממה שכבר קיים כאן ועכשיו כאשר הם רודפים אחרי ה “שם”  מחמיצים את ההווה שוכחים להיות אסירי תודה על מה כאשר רודפים אחרי “יותר”. כל הכאב האנושי מופיע בגלל האמונה שמקור האושר נמצא במקום אחר ולא בתוכנו. אבל אם תבינו שכל מה שאתם רוצים כבר נמצא בתוככם, הכול נמצא כבר כאן, השלווה, האהבה, ההשראה, הכול כאן כי אתם כאן, אתם מה שאתם שואפים לו, אם תאמינו שאתם מושלמים תבינו אות זה, ואז תבינו שאתם לא כאן כדי למצוא אושר אלא כדי להעניק אותו. תפסיקו את המרדף ותתחילו ליהנות מהדרך. וכל מה שתרצו שיופיע בחייכם יקבל הזדמנות להגיע.

מהי הדרך לרתום את כוחו של המומנטום כדי לשנות את החיים שלכם עכשיו

מה ההבדל בין מי שמצליח, אלו שמשגשגים מבחינה נפשית, רגשית, פיזית, כלכלית, גם בזמנים הקשים ביותר, ובין אלה  שסובלים?

אנשים מצליחים נוקטים באיכות שונה של פעולה. יש להם איכות שונה של חשיבה ורגש המנחה את פעולותיהם בדרך להשגת המטרות שלהם.

איך הם עושים את זה?

הם מזינים את מוחם עם כלים איכותיים, האסטרטגיות הטובות ביותר, מידע והשראה זמינה.

ויותר מכול, הם רעבים . הם לא מפסיקים.  ההתמקדות שלהם היא על הדרך ליצור ולשמר מומנטום. ועם הדרייב הזה הם תמיד ייצרו הצלחה.

הדרך להצלחה מבוססת על הנחת יסוד אחת: כדי להשיג תוצאות אמיתיות, חזקות, ברות קיימא, כדי לשנות לחלוטין את איכות החיים שלכם, מעתה ועד עולם, אתם חייבים לאמץ דרכים חדשות של חשיבה, רגש, ודרך פעולה.

אתם צריכים להקשיב לקולות חדשים: אתם חייבים לשאול שאלות חדשות, אתם חייב להביא את עצמכם לדרך חדשה של חשיבה ורגש. להלך רוח אחר של עשייה, אתם חייבים לנקוט פעולות חדשות, להשיג תוצאות חדשות, ובכך לקבל פרספקטיבה חדשה.

התהליך נראה כך:  פוטנציאל – מושקע בעשייה – מוביל לתוצאה – המייצרת אמונה וגישה חדשה, המגדילה את הפוטנציאל – שמושקע שוב בעשייה ברמה גבוה יותר – המובילה לתוצאות גדולות יותר – המייצרת אמונה וגישה חדשה וחוזר חלילה…

לכל אחד יש פוטנציאל בלתי מוגבל בתוך עצמו, אבל אם הפוטנציאל לא ניזון מהאמונות, הגישות והמקורות הטובים ביותר, הוא נותר בלתי מנוצל.

לאחר שתזינו המוח שלכם במידע הטוב ביותר ותאמצו אמונות וגישות חדשות ומעצימות, תוכלו לממש את הפוטנציאל שלכם בדרך לקבלת תוצאות טובות יותר ויותר.

כאשר אתם מציבים  את הפוטנציאל במבחן על ידי נקיטת פעולה עקבית, ובעוצמה, תוכלו לצפות שהתוצאות שלכם יגדלו באופן אקספוננציאלי, אשר בתורם יגבירו בכם אמונה וגישה חיובית ועוצמתית לגבי עצמכם והיכולת שלכם להצליח.  אלה אמונות וגישות חדשות שיעזרו לכם למצות עוד יותר את הפוטנציאל שלכם, ויובילו לעשייה טובה יותר, תוצאות טובות יותר, וכן הלאה וכן הלאה.

זו ספירלת ההצלחה הבונה מומנטום מדהים.  תהליך זה יקצר עבורכם את הזמן להשגת מטרות ויעדים ויצירת הצלחה, ויאפשר לכם לדחוס עשרות שנים של מאמץ לתוך חודשים, ואפילו ימים.  מהר מאוד תגלו כי מטרות שעד כה נחשבו בעינכם כחלומות הם המציאות היום יומית שלכם.
אבל כדי לבנות ולשמר מומנטום, עליכם לחפש ללא הרף את מודל ההצלחה והאסטרטגיות, הטכניקות, האמונות, הכלים ,והרעיונות של הטובים שבטובים של המצליחנים, ולאחר מכן עליכם ליישם ללא הרף את מה שלמדתם בפועל.

בדרך אתם חייבים לשלב ביחד את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של עשייה עם אמונות חזקות ומחויבות גדולה ביותר לפעולה עקבית. ובשביל זה, אתם צריכים מישהו שהלך את הדרך להצלחה, ויכול לחלוק איתכם את הסודות של יצירת תוצאות חזקות וברות קיימא.

אתם צריכים מנטור, מי שיהיה איתכם בכל צעד ושעל, לעודד אתכם ולעזור לכם למצוא את הדרייב הפנימי שידאג שתמשיכו לרוץ לעבר המטרות שלכם, לא משנה מה.

הקדמה

א.      האם כל אחד יכול ללמוד למכור ?

אני יודע שיש מיתוס כזה שאומר שמכירות זה דבר שאו שיש לך את זה או שלא, אני לא מאמין במיתוס הזה כמיתוס אלה שמכירות היא יכולת טבעית מולדת, רק שחלק מאיתנו בוחרים לא להשתמש בה או לדכא אותה, כשבדרך כלל הסיבה היא פחד.

את יכולת המכירה יש לכל אחד מאיתנו משחר הבריאה, חווה הרי הייתה צריכה למכור לאדם את התפוח, לא כך ?, נשמע פשוט, נראה אתכם משכנעים את הילדים שלי לאכול בצל למשל, אם נודה על האמת, אנחנו מוכרים כל הזמן עוד מינקות, ואף פעם לא הפסקנו, כשאנחנו ילדים אנחנו יודעים יופי למכור להורים, אם תקני לי את הממתק הזה אז אני מבטיח להיות ילד טוב, אם אני אסדר את החדר אז תתני לי… וכו’ (טכניקת אם אז נקראת בלשון המקצועית במכירות “אחיזת נלסון”) אנחנו מוכרים לבני הזוג שלנו, להורים, לילדים שלנו, לחברים, למורים, לתלמידים, לעובדים שלנו או אפילו לבוס שלנו והוא לבעלי המניות.

היכולת למכור לדעתי שייכת לכישורי החיים הנחוצים כדי ליצור חיים מלאים וטובים, אם נבחן מקרוב נגלה שכל האנשים המצליחים והמנהיגים הבולטים ידעו למכור ולשווק בהצלחה מרובה, את רעיונותיהם, החזון שלהם, המוצר שלהם והחשוב מכולם, את עצמם. בקיצור, כולם היו אנשי מכירות מעולים.

אנחנו יכולים למכור בצורה נהדרת לחברים שלנו את הרעיונות שלנו, את הספר שלנו, המסעדה שאנחנו אוהבים או את הסרט הנהדר שראינו אתמול, אנחנו עושים את זה לעיתים באגרסיביות ללא בושה ועכבות ולא מפחדים להיות נודניקים. אז מה קורה כשפתאום כשמדובר במקצוע אנשים פתאום נרתעים מלמכור, בעיקר יש בעיה כשאדם צריך לשווק את עצמו, להציע את יכולותיו ולבקש על זה כסף, פתאום הוא מוצא את עצמו בבעיה וטוען שהוא לא יודע לשווק. יחד עם זאת כבר פגשתי מספיק אנשי מכירות בחיים שמוכרים מוצרים שונים ועדיין כמה שזה ישמע מצחיק מפחדים למכור.

עם הזמן הבנתי את האבסורד שאנשים בתהליך הצמיחה שלהם הורידו מסך על היכולת הטבעית שלהם למכור בדיוק בזמן שהם צריכים למכור כדי להרוויח כסף. אם זה עצוב או מצחיק, תחליטו לבד.

כתוצאה מזה שראיינתי הרבה אנשים לעבודה כאנשי מכירות, יצא לי לשמוע פעמים רבות את התשובה שהדהימה אותי כל פעם מחדש: “אני לא בשביל מכירות. שיווק זה לא בשבילי”. “אני לא בנוי לשכנע אנשים”, הרבה פעמים זה היה מלווה בתופעות פיזיות שהסגירו ממש פחד בהתגלמותו.  העניין הפתיע אותי כל כך משום שבשבילי כשאדם אומר את המשפט הזה זה נשמע באוזניים שלי באותה מידה כמו שהוא יגיד לי – “תשמע אני לא בשביל לנשום. חמצן זה לא בשבילי”, עד כדי כך מוזר, הרי אם תחליט לא לנשום, סביר להניח שתמות. באותה מידה, אם תאמין לשטות הזאת שאתה לא עושה מכירות או לא בשביל מכירות, תמות, אם לא פיזית, לפחות כלכלית או נפשית.

למען האמת בכדי שאדם ישכנע אותי שהוא לעולם לא עבר דרך אינטראקציה שיווקית או לא מכר כלום בחיים שלו, הוא צריך לספר לי סיפור כזה: – שעד שהוא פגש אותי נכון להרגע הוא היה סגור בחדר מבודד ללא חלונות, ללא תקשורת החוצה, שמהיום שהוא נולד הוא לא פגש אף אדם, אפילו לא את הוריו, ובעצם אני האדם הראשון שהוא פגש מהרגע שהוא עזב את החדר,  כמובן שבעודו מספר לי את זה, כבר אז אני לא יכול להאמין לו – כי בעודו מספר לי את זה הוא מנסה למכור לי חתיכת סיפור בדיוני.

אין מציאות כזאת, אנחנו יצורים מתקשרים מעצם היותנו בני אדם, ומעצם זה שפגשנו בן אדם אחד ומעלה בחיינו, סביר להניח שעברנו דרך אינטראקציה שיווקית. אם התחתנת, היית צריך למכור בכדי שזה יקרה. אני באופן אישי נתתי במעמד הצעת הנישואין לזוגתי את נאום המכירות הטוב ביותר שלי – סיפרתי לה על אושר ועושר וכל מיני דברים טובים ולמזלי היא קנתה את כל הסיפור.

אחד הדברים ההכרחיים כדי לצאת מהמגבלה שאנו שמנו על עצמנו ועל היכולת השיווקית שלנו, זה לעשות שלום עם הפעולה שאנו כל כך נהנים להשמיץ, למכור. לעשות שלום עם המילה מכירות ! מה שאנחנו עושים באופן טבעי לחברים שלנו בלי שום בעיה ובלי שום נקיפות מצפון. ברגע שזה הופך להיות המקצוע שלנו, בהרבה מקרים יורד מסך על היכולת הטבעית הזאת ושיחת המכירות הופכת להיות מאולצת, מגומגמת ומתנצלת משהו.

אם כך התפקיד שלי כמאמן מכירות הוא סוף כל סוף להרים את המסך.

כדי להפוך אדם לאיש מכירות צריך לטפל בפחדים שלו המעכבים אותו מלממש את היכולת הטבעית שלו למכור, ישנם כל מיני כאלו פחדים לדוגמא: הפחד מדחייה, פחד התדמית, הפחד מכישלון, הפחד מאחריות ישירה לתוצאות, הפחד מאיבוד הביטחון הכלכלי, כאשר הפחד הבסיסי ביותר, זה המוליד את היתר, היוצר את כל הצרות, זה הפחד לשמוע לא ! אם מחסלים אותו כבר עשינו 90% מהעבודה עם איש המכירות, לראייה, לאף אחד לא הייתה בעיה להציע מוצר שירות או רעיון ולהתנסות במכירות אם היה מובטח לו שהתוצאה בסוף כל שיחת מכירה הייתה שהלקוח יגיד כן.

לכן לדעתי ומהניסיון שלי באימון אנשי מכירות, ברגע שטיפלנו בחסמים לעשייה והמאומן נעשה משוחרר מהפחדים וחדור מוטיבציה להתפתח ולהתעצם אישית וכלכלית, הוא כבר יביא לידי ביטוי את הכישרון הטבעי שלו למכור, מפה צריך רק ללטש את השיחה ללמד מס’ טכניקות בסיסיות, ליצור מודעות וערנות גבוהה למה שנאמר בשיחה הן מצד הלקוח והן מצד איש המכירות. ללמד את שפת השאלות. לטפח את היכולת להקשיב בעיקר ע”י חיבור חזק ללמה להקשיב, והנה לכם איש מכירות לתפארת….

ו… כן אני מאמין שכל אחד יכול ללמוד למכור…

הצעה מהספרים !!

יש לכם את ההזדמנות לקחת חלק בהוצאה לאור במהדורה החדשה ע”י שתעשו הרשמה להזמנה מוקדמת

גם תזכו להנחה וגם להקדשה אישית בספר

תודה

שלכם

אבי עידן

שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב , הראשון אמר , ” אני רוצה לגדול !

אני רוצה לשלוח שורשי עמוק אל תוך האדמה , לשלוח את נבטי מעבר לקרום הקרקע שמעלי …

אני רוצה להצמיח עלים , ניצנים , להודיע על בוא האביב …

אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכות טל הבוקר על עלי הכותרת שלי !” והוא גדל .

הזרע השני אמר , “אני חושש . אם אשלח את שורשי אל האדמה  , איני יודע מה אמצא בחשיכה . אם אעשה את דרכי אל האוויר , ייפגעו נבטי הקטנים … אם אפתח את עלי ,  יבוא חילזון ויאכל אותם . ואם יהיו לי פרחים , יבוא ילדים ויקטפו לי אותם .

לא , כדאי לי לחכות עד שאחוש בטוח .” והוא המתין תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו מוסר ההשכל :אלה מאיתנו המסרבים להסתכן ולגדול , נבלעים על ידי החיים .

ככה זה, אין מה לשאול יותר מידי שאלות, לפעמים זה פשוט לא הולך !!!

העסק לא מתרומם, אתה תקוע עם חובות, החודש לא עמדת ביעדים, תשובה שלילית לאחר ראיון עבודה, הלקוח נתן את העסקה למישהו אחר, הדייט הראשון היה גם האחרון ואפילו ידידות לא באה בחשבון, העסק נסגר, פיטורים, גירושים, פרידה, אכזבה, ולעיתים גם קורים דברים יותר גרועים.

מי שמצפה שהכול תמיד ילך חלק פשוט לא מחובר למציאות, החיים מזמנים לנו כל מיני סוגי התמודדויות, חלקם אתגרים של ממש וחלקם סתם בעיות רגילות בשוטף. אנחנו צריכים להבין שזה ככה ולהמשיך הלאה תמיד. זה פשוט ליהנות כשהכול מסתדר ולרוץ קדימה אבל החוכמה היא לא להישאר תקועים והרוסים כשקורה הפוך ממה שרצינו.

אני לא מכיר מצליחן אחד שתמיד כל מה שהוא יזם ועשה הצליח, להיפך, אני יודע שהצלחה היא 99 % כישלון, עד הפעם הזו שזה מצליח יש את כל הפעמים שלא.

הסטטיסטיקה מלמדת כי המצליחנים של היום פשטו את הרגל בעבר 3.4 פעמים בממוצע. והעובדה היא שכל מי שנמצא היום בעשירייה המובילה בתחום שלו התחיל את הדרך בעשירייה הסוגרת, רוב המיליונרים של היום התחילו מכלום, והיו בחובות וחוו כישלונות ומצבים מאתגרים מאד עד שהגיעו לאן שהגיעו. אני יודע את זה כי אני עברתי בעצמי כמעט את כל הרשימה שכתבתי למעלה, וגם חברי שהיום בעלים של עסקים מצליחים ובעצמם אנשים גדולים עברו חוויות דומות.

פעם חשבתי למה זה קורה דווקא לי… עד שראיתי שאני ממש לא לבד ושזה קורה בעוצמה חזקה ובתדירות גבוהה דווקא לכל מי שמנסה להצליח מעל הסטנדארט, ומה הפלא הרי כדי להיות מעל הסטנדארט צריך לפעול מעל הסטנדארט ולקחת סיכונים בהתאם והאתגרים שצריך לעבור הם מאתגרים בהתאם. למי שרוצה להישאר קטן יש גם אתגרים קטנים בהתאם.

ג’ים רוהן היה אומר בהרצאות שלו שכדי להשיג יותר אתה צריך להיות יותר ולעשות יותר. זה מדויק ביותר.

בכלל למדתי בחיים שבדרך ההצלחה זה לא משנה כמה פעמים אתה נופל וכמה עמוק, החשוב הוא כמה מהר אתה קם וממשיך לרוץ הלאה.

מצליחן נמדד לפי מספר הכישלונות שלו אלא לפי מספר ההצלחות, אבל ההצלחות שלו הן פונקציה ישירה של מספר הפעמים שהוא יכול להיכשל ולהמשיך הלאה.

כדי להצליח אדם צריך להיות מוכן גם להיכשל, החיים זה כמו מרוץ מכשולים, לפעמים המסלול ארוך יותר והמכשולים קשים יותר. רוב האנשים בכלל לא נכנסים למירוץ או פורשים ממנו מול או לאחר המכשול הראשון. המצליחן הוא זה שנשאר על המסלול למרות הכול ועד הסוף.

אני מעדיף לחיות חיים שלמים של כישלונות ולמות ללא הצלחה מאשר לחיות בלי לנסות כלל, תמיד אמרתי שאני מתכוון להצליח או למות מנסה. אבל הצלחתי ונשארתי בחיים, הדבר היפה הוא שאין דבר כזה כשלון תמידי, יש תמיד פרסים למצטיינים, החיים מתגמלים בהצלחות את מי שהיה מוכן להתמודד עם כשלון.

אני יכול לומר שלמדתי המון מהפעמים בהם נכשלתי, כשלון הוא בדרך כלל בית הספר הטוב ביותר, הוא גם היה עבורי מקור לאנרגיה והרוח מאחורי המפרשים בדרך להצלחה כי במקרים רבים לאחר כשלון צורב נעמדתי הסתכלתי על מה שקרה נשכתי את השפתיים ונשבעתי לעצמי שאני לא חוזר על זה ורץ קדימה.

פעם אחת קבוצת כדור-סל הפסידה בהפרש ניכר של 60 נקודות במשחק חשוב, לאחר המשחק היו כאלו שניסו להתנחם בכך שהקבוצה השנייה היא קבוצה הרבה יותר חזקה והציעו לשחקנים לשכוח מהמשחק ולהשים אותו מאחוריהם, אבל המאמן שלהם חשב אחרת, הוא לקח את קלטת המשחק ובמשך כל העונה הבאה הקרין אותו לשחקנים או שהראה להם צילום של לוח התוצאות שמראה את התוצאה 106 : 46 ואמר להם אל תשכחו את התוצאה הזו של המשחק, תזכרו את תחושת הכישלון, ותבטיחו לעצמכם שלא תתנו לעצמכם לחוות זאת שוב. בסוף העונה הזו הם לקחו את האליפות.

אז לסיכום, הכישלון יכול להיות אויב או ידיד, תלוי בבחירה של האדם. מה שבטוח שיהיו כשלונות ואתגרים בחיים, החוכמה לאחר כשלון זה לאסוף את עצמך, לשטוף את הפנים, להרים ראש ולהמשיך הלאה בנחישות והתמדה. ואז מובטח שההצלחה מחכה מעבר לפינה ובוא תבוא.

כישלון והפסד זה סה”כ מבחן בדרך להצלחה, השאלה תמיד היא האם יש בך את מה שצריך כדי להשיג את מה שאתה רוצה ?

לסיום אאחל לכם בהצלחה

שלכם

אבי עידן

היום השתתפתי בתהליך אימון, הפעם כמשתתף ולא כמאמן, האימון עסק בתובנות מהסרט מטריקס.

באימון הזה זכיתי להארה מעניינת לגבי שאולי תעניין גם אתכם.

אחד הקטעים שנדונו היתה בסצנה בה ניו (גיבור הסרט) פוגש בפעם הראשונה את האורקאל (מגדת העתידות),

כדי לשאול אותה האם הוא “האחד”, בסוף הפגישה שלהם היא אומרת לו שהוא יודע מה התשובה שלה, והוא אומר “שאני לא “האחד”

והיא השיבה שיש בו את המתנה אבל נראה שהוא מחפש משהו, כשהו שואל אותה את מה, היא עונה אולי את הגלגול הבא.

לדו שיח הזה ולאימון הזה יש משמעות גדולה לגבי, הבנתי הפעם שהאורקאל לא אמרה לו שהוא אינו ה”אחד” הוא הסיק זאת בעצמו, כאילו מתוך דבריה, ובעצם הוא סיכם ספק שהיה בו מלכתחילה, הרי כשהיא שאלה אותה בתחילת הפגישה האן הוא חושב שהוא האחד, הוא אמר לה שהוא לא יודע, והיא אמרה לו שלהיות האחד זה כמו להיות מאוהב, כשאתה שם אתה פשוט יודע, אין מקום לספק.

היום הבנתי מהיא האוקראל שלי, פתאום קוטתי שמה שהיא התכוונה בזה שהיא אמרה לו שנראה שהוא מחפש משהו, זה שהוא מחפש אישור, והאמת שאם הוא היה מאמין ויודע שהוא ה”אחד, הוא לא היה זקוק לשום אישור, גם לא מהאורקאל.

כך אני מוצא את עצמי לאחר הרצאה או סדנה, תופס מספר קורבנות וחולב אותם כדי לשמוע איך הייתי, בעצם הבנתי שהאורקאל שלי, מה שאני מחפש זה אישורים להיותי מאמן טוב, מרצה מעניין.

כשבעצם אני יודע שאני תותח, אני מאמן מדהים, מנחה סדנאות בחסד עליון, יש לי את המתנה הזאת, כל פעם אנשים אומרים לי את זה, אבל באמת, אם אני יודע שאני כזה, אני לא צריך כל אישור, מאף אחד, אני פשוט נותן את עצמי ב 100% ויודע שעשיתי את הטוב ביותר שאני יודע לתת. ושיש לי את זה, אם זה המצב, למה צריך אישורים בכלל.

החלטטתי אם כך, שמהיום והלאה, אני אבטח בעצמי, במה שאני יודע לעשות, במתנה שקיבלתי מבורא עולם, ופשוט אהנה מכל תהליך אימון, מכל הנחיה או הרצאה שאתן, אהנה מהרגע ולא אהיה מותנה בפידבק החיובי שיבוא אם בכלל אח”כ, אני לא אחכה לפדבק הזה ובטח לא אבקש אותו יותר, כמובן שאם יבוא כזה, וכניראה יבוא, אני אהנה ממנו ולא אדחה אותו, אבל אני לא אהיה מותנה בו כדי לחזק לעצמי את עצם היותי טוב.

אז מבחינתי אני ה”אחד” !

אני מציע לכם להתבונן בחיים שלכם, לבחון היכן מי שאתם מותנה באישורים מאחרים, ופשוט לבטל זאת, לומר לעצמכם שאתם טובים וזהו, בכל מה שאתם עושים תנו את ה 100% תעשו את הטוב ביותר שאתם יודעים לעשות, בזמן שאתם עושים זאת פשוט תהנו מהרגע, אל תתנו למחשבות של האם אני בסדר האם אוהבים אותי לחלחל, ואחרי שעשיתם, בטחו בעצמכם, אל תחכו לפדבק החיובי, תנו אותו לעצמכם מתוך עצמכם. היו שלמים עם ה”אחד” שאתם.

אוהב אתכם מאד

אבי עידן

ניצול יחיד מאוניה שנטרפה בים, נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד.

הוא התפלל בלהט לה’ שיציל אותו, וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה.

תשוש רעב ופצוע, הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף.

לפחות יהיה לו מחסה מחיות טורפות.

הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו אתו בים: זה היה כל רכושו בעולם.

באחד הימים כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון, פרצה דליקה וכילתה את הצריף ואת חפציו.

להבות האש גדלו והתפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על, והכול היה אבוד – הצריף, החפצים…

הוא גנח בצער וכאב, ופנה בכעס לה’: “איך, איך יכולת לעשות לי את זה!! איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון!”

למחרת, בבוקר מוקדם, הוא קם משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת.

היא באה כדי להציל אותו. “איך ידעתם שאני כאן?” שאל את מושיעיו.

“ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו…” ענו לו.

קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנו חושבים שהם צריכים לקרות.

זה אמנם קל, אבל אסור לנו להתייאש.

כל מה שקורה בעולם הזה, קורה עם סיבה, תכלית וכוונה.

ובכל דבר, אפילו הקשה והמכאיב ביותר, צריך לחפש את קצה החוט, המוביל לדבר הבא.

אז תזכרו את זה בפעם הבאה ש”הצריף הדל שלכם נשרף…” – זה יכול להיות “סימן עשן” שנשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח, כדי להוציא אתכם מאיפה שאתם תקועים – למקום חדש וטוב יותר… כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.

רבי נחמן מברסלב