11. June 2010
שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב , הראשון אמר , ” אני רוצה לגדול !
אני רוצה לשלוח שורשי עמוק אל תוך האדמה , לשלוח את נבטי מעבר לקרום הקרקע שמעלי …
אני רוצה להצמיח עלים , ניצנים , להודיע על בוא האביב …
אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכות טל הבוקר על עלי הכותרת שלי !” והוא גדל .
הזרע השני אמר , “אני חושש . אם אשלח את שורשי אל האדמה , איני יודע מה אמצא בחשיכה . אם אעשה את דרכי אל האוויר , ייפגעו נבטי הקטנים … אם אפתח את עלי , יבוא חילזון ויאכל אותם . ואם יהיו לי פרחים , יבוא ילדים ויקטפו לי אותם .
לא , כדאי לי לחכות עד שאחוש בטוח .” והוא המתין תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו מוסר ההשכל :אלה מאיתנו המסרבים להסתכן ולגדול , נבלעים על ידי החיים .