4. June 2010

2 תגובות

לפעמים זה לא הולך, אז מה ?

ככה זה, אין מה לשאול יותר מידי שאלות, לפעמים זה פשוט לא הולך !!!

העסק לא מתרומם, אתה תקוע עם חובות, החודש לא עמדת ביעדים, תשובה שלילית לאחר ראיון עבודה, הלקוח נתן את העסקה למישהו אחר, הדייט הראשון היה גם האחרון ואפילו ידידות לא באה בחשבון, העסק נסגר, פיטורים, גירושים, פרידה, אכזבה, ולעיתים גם קורים דברים יותר גרועים.

מי שמצפה שהכול תמיד ילך חלק פשוט לא מחובר למציאות, החיים מזמנים לנו כל מיני סוגי התמודדויות, חלקם אתגרים של ממש וחלקם סתם בעיות רגילות בשוטף. אנחנו צריכים להבין שזה ככה ולהמשיך הלאה תמיד. זה פשוט ליהנות כשהכול מסתדר ולרוץ קדימה אבל החוכמה היא לא להישאר תקועים והרוסים כשקורה הפוך ממה שרצינו.

אני לא מכיר מצליחן אחד שתמיד כל מה שהוא יזם ועשה הצליח, להיפך, אני יודע שהצלחה היא 99 % כישלון, עד הפעם הזו שזה מצליח יש את כל הפעמים שלא.

הסטטיסטיקה מלמדת כי המצליחנים של היום פשטו את הרגל בעבר 3.4 פעמים בממוצע. והעובדה היא שכל מי שנמצא היום בעשירייה המובילה בתחום שלו התחיל את הדרך בעשירייה הסוגרת, רוב המיליונרים של היום התחילו מכלום, והיו בחובות וחוו כישלונות ומצבים מאתגרים מאד עד שהגיעו לאן שהגיעו. אני יודע את זה כי אני עברתי בעצמי כמעט את כל הרשימה שכתבתי למעלה, וגם חברי שהיום בעלים של עסקים מצליחים ובעצמם אנשים גדולים עברו חוויות דומות.

פעם חשבתי למה זה קורה דווקא לי… עד שראיתי שאני ממש לא לבד ושזה קורה בעוצמה חזקה ובתדירות גבוהה דווקא לכל מי שמנסה להצליח מעל הסטנדארט, ומה הפלא הרי כדי להיות מעל הסטנדארט צריך לפעול מעל הסטנדארט ולקחת סיכונים בהתאם והאתגרים שצריך לעבור הם מאתגרים בהתאם. למי שרוצה להישאר קטן יש גם אתגרים קטנים בהתאם.

ג’ים רוהן היה אומר בהרצאות שלו שכדי להשיג יותר אתה צריך להיות יותר ולעשות יותר. זה מדויק ביותר.

בכלל למדתי בחיים שבדרך ההצלחה זה לא משנה כמה פעמים אתה נופל וכמה עמוק, החשוב הוא כמה מהר אתה קם וממשיך לרוץ הלאה.

מצליחן נמדד לפי מספר הכישלונות שלו אלא לפי מספר ההצלחות, אבל ההצלחות שלו הן פונקציה ישירה של מספר הפעמים שהוא יכול להיכשל ולהמשיך הלאה.

כדי להצליח אדם צריך להיות מוכן גם להיכשל, החיים זה כמו מרוץ מכשולים, לפעמים המסלול ארוך יותר והמכשולים קשים יותר. רוב האנשים בכלל לא נכנסים למירוץ או פורשים ממנו מול או לאחר המכשול הראשון. המצליחן הוא זה שנשאר על המסלול למרות הכול ועד הסוף.

אני מעדיף לחיות חיים שלמים של כישלונות ולמות ללא הצלחה מאשר לחיות בלי לנסות כלל, תמיד אמרתי שאני מתכוון להצליח או למות מנסה. אבל הצלחתי ונשארתי בחיים, הדבר היפה הוא שאין דבר כזה כשלון תמידי, יש תמיד פרסים למצטיינים, החיים מתגמלים בהצלחות את מי שהיה מוכן להתמודד עם כשלון.

אני יכול לומר שלמדתי המון מהפעמים בהם נכשלתי, כשלון הוא בדרך כלל בית הספר הטוב ביותר, הוא גם היה עבורי מקור לאנרגיה והרוח מאחורי המפרשים בדרך להצלחה כי במקרים רבים לאחר כשלון צורב נעמדתי הסתכלתי על מה שקרה נשכתי את השפתיים ונשבעתי לעצמי שאני לא חוזר על זה ורץ קדימה.

פעם אחת קבוצת כדור-סל הפסידה בהפרש ניכר של 60 נקודות במשחק חשוב, לאחר המשחק היו כאלו שניסו להתנחם בכך שהקבוצה השנייה היא קבוצה הרבה יותר חזקה והציעו לשחקנים לשכוח מהמשחק ולהשים אותו מאחוריהם, אבל המאמן שלהם חשב אחרת, הוא לקח את קלטת המשחק ובמשך כל העונה הבאה הקרין אותו לשחקנים או שהראה להם צילום של לוח התוצאות שמראה את התוצאה 106 : 46 ואמר להם אל תשכחו את התוצאה הזו של המשחק, תזכרו את תחושת הכישלון, ותבטיחו לעצמכם שלא תתנו לעצמכם לחוות זאת שוב. בסוף העונה הזו הם לקחו את האליפות.

אז לסיכום, הכישלון יכול להיות אויב או ידיד, תלוי בבחירה של האדם. מה שבטוח שיהיו כשלונות ואתגרים בחיים, החוכמה לאחר כשלון זה לאסוף את עצמך, לשטוף את הפנים, להרים ראש ולהמשיך הלאה בנחישות והתמדה. ואז מובטח שההצלחה מחכה מעבר לפינה ובוא תבוא.

כישלון והפסד זה סה”כ מבחן בדרך להצלחה, השאלה תמיד היא האם יש בך את מה שצריך כדי להשיג את מה שאתה רוצה ?

לסיום אאחל לכם בהצלחה

שלכם

אבי עידן

2 תגובות

תגובות פייסבוק:

  1. אורן מזרחי
    6 בJuly 2010 בשעה 12:34

    מילים כדרבנות ,בחור מוכשר,חיזקת אותנו

  2. 8 בJuly 2010 בשעה 1:50

    אבי כמה זה נכון מה שאתה כותב .
    כל מילה בסלע .
    כל הכבוד אהבתי מאוד.